המלון המיועד ליצוא צריך להיות באיכות גבוהה, חסר פגעים ופצעים ועם עוקץ. יש שהפגעים בפרי נגרמים בשדה כתוצאה מתנאי הגידול, ויש שהם נגרמים במהלך הקטיף, ההובלה והמיון של הפרי. למניעת הפגיעות הללו בפרי, יש לטפל בתוצרת בעדינות, החל מהקטיף ועד לגמר המיון והאריזה.
להלן המלצות לקטיף ולטיפול בתוצרת, שהן פרי ניסיון רב בטיפול במלונים ליצוא.
קטיף
1. הקטיף יחל לאחר התייבשות הטל מהצמחים ומהפירות. במקומות שבהם שוטפים את הפרי, אפשר להתחיל בקטיף עוד קודם לכן.
2. הקטיף ייעשה רק בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר הפרי עדיין קר.
3. יש לקטוף במקטפה חדה, כשאורך העוקץ יהיה 1.5-1.0 ס"מ.
4. דרגת ההבשלה תיקבע בהתאם לזנים ולהנחיית היצואן ולפי התמונות בטבלת הצבעים של היצואן. בדרך כלל צבע צהבהב עם כתמים ירוקים, 3.5-3.0 בסולם הצבעים של אגרקסקו.
5. יש לשמור על תנאי סניטציה בשטח. יש לפנות פירות רקובים ופגועים, כדי להקטין את תפוצת המזיקים והמחלות.
איסוף
1. יש להניח את המלונים הקטופים בזהירות במכלים מרופדים, בגובה של עד 4 פירות, כדי למנוע לחץ על הפרי בקומה הראשונה.
2. יש להעביר את הפרי הנקטף במהירות לבית האריזה.
3. אין להשהות פרי בלתי מכוסה בשדה.
4. יש לדאוג להצללת מכלי הפרי בנקודת הריכוז בשטח, בהובלה ובבית האריזה, ולהבטיח אוורור מיטבי.
בית האריזה
יש לשמור על ניקיון בית האריזה וסביבתו. תנאי תברואה נאותים הנם תנאי הכרחי ליצוא של תוצרת חקלאית.
להלן המלצות לתחזוקת בית האריזה:
1. קירות – בתחילת העונה יש לשטוף במים חמים (60 מ"צ), המכילים דטרגנט 0.5% או סודיום היפוכלוריד בריכוז 200 ח"מ.
2. רצפות – מדי יום יש לטאטא ולשטוף את הרצפה במים חמים (60 מ"צ), המכילים דטרגנט בריכוז 0.5%.
3. בתום היום יש לרוקן את הפחים מאשפה. מומלץ להכניס שקי פוליאתילן לפחים.
מערך המיון והאריזה
1. מתקני השפיכה – בהתאם לסוג המערכים וליצרנים, נבנו מתקני עזר לשפיכה מתונה של הפרי. מתקני השפיכה חייבים להיות מרופדים, כדי למנוע פגיעה בפרי. במקומות שאליהם מגיע פרי מאובק מאוד, מומלץ להפריד את אזור השפיכה וההזנה מבית האריזה, כדי למנוע חדירה מסיבית של אבק.
כהמשך למתקן השפיכה ולפני מערך השטיפה – מומלצת עמדת בירור של פרי פגוע, שאותו יש להוריד מהמערך, כדי שלא יוכנס למערך השטיפה.
2. מתקן השטיפה
שטיפת השלב המקדים במים קרים (מי ברז מהקו) – חשוב שמערכת הפומיות (דיזות) תבטיח כיסוי מלא של התזת המים מעל למברשות סובבות. במתקנים משולבים – קוטר המברשות הוא 122 מ"מ, ובמתקנים המיועדים למלונים – קוטר המברשות הוא 145 מ"מ. מהירות הסיבוב של המברשות: 40:60 RPH/סיבובים לדקה.
שטיפת השלב המשלים – תיעשה במים חמים (במיחזור מבוקר), כשטמפרטורת המים החמים תהיה 58 מ"צ ± 1 מ"צ. חשוב להבטיח שזמן השהייה תחת המים החמים לא יעלה על 15-12 שניות. כאשר עוצרים את ההזנה הרציפה של המלונים – חשוב להפסיק את התזת המים ואת פעולת המברשות. כמות המים הנדרשת לשטיפה היא מ80- ליטר/דקה במערכים קטנים ועד 120 ליטר לדקה במערכים גדולים.
א. יש להשתמש במים נקיים בתחילת כל יום עבודה. אין להשאיר מים במתקן במשך הלילה.
ב. להבטחת ניקיון הפרי וליעילות החיטוי במים חמים – יש להחליף את המים גם במשך יום העבודה. במערכים קטנים – יש להחליף את המים מדי 6 טונות של פרי, ובמערכים גדולים – יש להחליף את המים מדי 20 טונות (בכל החלפת מים יש לשטוף את המתקן כולו).
ג. בתום יום העבודה יש לשטוף היטב את המתקן כולו, את מברשות המים הקרים והחמים, את מכל המים החמים ואת צנרת החימום. כמו-כן, יש לשטוף את המסננים ולוודא שהדיזות אינן סתומות. לאחר השטיפה, יש לחטא את כל חלקי המתקן באמצעות ריסוס תמיסת אקונומיקה במרסס ידני. בגמר השטיפה והחיטוי יש לייבש את המתקן על-ידי פתיחת המכסים.
3. ייבוש – לאחר השטיפה עובר המלון ייבוש ראשוני לפני הדינוג.
4. מתקן הדינוג – דינוג הפרי בשכבה אחידה של דונג חשוב למניעת הפסדי משקל מהפרי בזמן האחסון, וכן כיוון שהדונג משמש נשא לסודה לשתייה בריכוז 2%. המדנג מורכב ממערכת מברשות, העשויה משיער זנב סוס וממערכת ריסוס. הריסוס מרטיב את הפרי באופן ישיר. הדינוג ומריחתו האחידה נעשים באמצעות מברשות, המשמשות גם כמאגר דונג.
א. מהירות סיבוב המברשות המומלצת היא עד 80 RPH סיבובים לדקה.
ב. מערכת הדונג בנויה משלושה קווי טפטפות מעל למברשות סובבות. כמות המברשות תהיה לפחות 8 יח'. קו טפטפות ראשון יהיה מעל למברשת שלישית.
ג. ההעברה ומריחת הדונג על הפירות מתבצעות באמצעות המברשות, ולכן חייבת להיות בקרה על משך הטפטוף ביחס לכמות העוברת. חשוב להקפיד שלא יהיה טפטוף של דונג עודף למגש התחתון.
5. מייבש – חשוב להתאים את מהירות מסוע הגלילים של המייבש, כך שזמן הייבוש יימשך כ-3 דקות. מומלץ להתקין סכיני אוויר לייבוש, שבהם מהירות האוויר בהתנגדות תהיה מעל ל-20 מ' בשעה.
6. מתקן מיון ואריזה – מדי יום יש לשטוף את הגלילים, הרצועות והתאים במים חמים, המכילים דטרגנט 0.5%. יש להיעזר במברשת או במטאטא כביש, לפי הצורך.
סניטציה – כללי
1. אין להכניס פרי רקוב למכלי הקטיף, אלא לאסוף אותו במכלים נפרדים ולהשמידו. כלומר, מיון ראשוני לפרי רקוב חייב להיעשות עוד בשדה.
2. יש לשמור את בית האריזה נקי לחלוטין מכל פרי רקוב, ויש להקצות מכלים מיוחדים לאיסוף פרי זה.
3. יש לשמור ככל האפשר שלא יחדור אבק לבית האריזה. יש להפריד את אזור ההזנה של המערך מיתר חלקיו. הפרדה זו יכולה להיעשות גם באמצעות יריעות ברזנט.
4. שטיפה, ניקוי וחיטוי מערך האריזה וכליו ייעשו באופן קבוע כמפורט, הן כדי לנקותו מאבק, מלכלוך ומשאריות דונג והן כדי לחטאו מגורמי מחלות.
חישוב מינון הדונג
1. יש למצוא את הכמות האופטימאלית של הדונג לכל טונה פרי שעובר במדנג.
2. הכמות המומלצת היא בין 3 ל-5 ליטרים דונג לטונה פרי. ככל שהפרי מרושת יותר וקטן יותר – כך כמות הדונג לטונה גדולה יותר.
3. חישוב הכמות פשוט ומהווה מכפלה של כמות זרימת הפרי בשעה בכמות הדונג הדרושה, ובחירת הלחץ והפומית הנדרשים בהתאם.
4. בטבלה שלהלן מצורפות ספיקות של פומיות מהסוג "מונרך" בלחצים מומלצים. הפומית עמידה לדונג ועשויה נירוסטה.
דוגמה לספיקת פומית "מונרך" של דונג (ליטרים/שעה), לפי המלצות ספקי דונג
|
מס' הפומית / לחץ P.S.I |
2.5 |
3.0 |
3.5 |
4.0 |
4.5 |
|
40 |
5.2 |
7.2 |
7.7 |
9.0 |
10.4 |
|
60 |
6.1 |
8.3 |
8.8 |
10.4 |
12.2 |
|
80 |
6.75 |
9.3 |
9.9 |
11.5 |
13.5 |
מהטבלה נובע, לדוגמה, שאם קצב זרימת הפרי הנו 2 טונות לשעה והכמות הדרושה הנה 5 ליטרים לטונה – הרי שנזדקק ל-10 ליטרים דונג לשעה, ואם יש לנו פומית בודדת ומדנג, נבחר בפומית מס' 4.0 בלחץ של 60 P.S.I, שתיתן לנו את הכמות הדרושה. יש לזכור, כי בלחץ הגבוה מ80- P.S.I, הופך הדונג לערפל, ובלחץ הנמוך מ-30 P.S.I, הוא ניגר ומטפטף ואינו יוצר את זווית הריסוס הנכונה.
בהכנת מידע זה השתתפו המחלקה לאחסון והמחלקה להנדסת הסביבה, מכון וולקני.
שמשון עומר, ממ"ר דלועיים
גיורא יבלונקה
