גידולי כרוביים
ינואר-פברואר 2012
עונת הגשמים הייתה השנה מבורכת, התחילה מוקדם, בראשית נובמבר, והמשיכה עד סופו. כמויות הגשם שירדו חסכו מאוד בכמויות המים המיועדות להשקיית ירקות בשטח הפתוח בכלל ובהשקיית גידולי עלים וכרוביים בפרט.
כמו-כן, חודשי הסתיו היו קרים מהרגיל, והקור מלווה אותנו עד עכשיו, דבר שמביא להאטה בקצב הצימוח ולאיחור בקטיף.
תופעה נוספת שמורגשת השנה הינה חוסר אחידות בהבשלה. חוסר אחידות בהבשלה בכרוביים בולט לעין בצורה חזקה לעומת שנים עברו ומתבטא בכך שהשורה הדרומית מבשילה מוקדם יותר מהשורות הצפוניות. תופעה זו ידועה וקשורה לכיוון השמש.
כרוביים
שייכים למשפחת המצליבים ונחשבים לגידולי חורף. עם משפחה זו נמנים הסוגים הבאים: כרוב, כרובית, ברוקולי וקולרבי.
חלק מהגידולים הנ"ל, כמו כרובית וברוקולי, מיועדים לרוב לתעשיית הקפואים (סנפרוסט, פרי גליל ואחרים).
הקטיף נמצא בעיצומו עם יבולים ואיכות גבוהים.
כרוב
קיימים שני סוגי כרוב: א. לבן; ב. אדום. היחס ביניהם 1:9 לטובת הלבן.
בכרוב לבן: מוביל הזן "פרוקטור" בכל ימות השנה והזן "בובקט" לעונת הקיץ. כמו-כן ישנם זנים שונים שמתאימים לעונות גידול שונות.
לאחרונה נוסה בהצלחה הזן "לנדיני" בהיקף חצי מסחרי בעונת הקיץ. הזן עתיר יבול ובכיר.
בכרוב אדום : מוביל הזן ראיסה וריו גרנדה. גם כאן ישנם זנים שונים שמתאימים לעונות שונות. בשנה האחרונה נבדק הזן "רומנוב" בהיקף חצי מסחרי ונמצא מתאים לשתילות סתיו חורף עם רמת יבול ואיכות גבוהים.
יש לציין שהכרוב האדום סובל מחוסר אחידות ומחריגים רבים, בהתאם לזנים השונים. תופעה זו בולטת יותר בכרוב האדום מאשר הלבן.
הכרוב הלבן גם מבשיל מוקדם יותר מהאדום בכ-3 שבועות.
כרובית
מגדלים כרובית לשוק המקומי כל ימות השנה עם קושי רב בקיץ, בגלל הקרינה הרבה שפוגעת בצבע הקולס ובגלל אוכלוסיית כנימות העש הרבה, שעושה נזק רב לצמח ולקולס (השחרת הקולס בגלל פייחת). לשוק המקומי יש הרבה זנים, שהבולטים ביניהם: "קנדיד", "קספר" ו"בלנקה".
בקיץ קשה לגדל כרובית, גם בגלל חוסר בזנים מתאימים. כיום ישנו הזן "וייט קורונה", שמוביל.
הגידול מיועד גם לתעשייה, בעיקר שתילות סתיו (חודשי ספטמבר-אוקטובר). עונה זו מתאימה ביותר לכרובית ויכולים להגיע בה ליבולים ולאיכויות גבוהים.
עיקר הגידול של כרובית לתעשייה מתרכז באזור העמקים. הזן המוביל לתעשייה הינו "קנדיד", ולאחרונה נכנס הזן "קספר" בהצלחה רבה.
בתעשייה מחפשים זנים עם קולס גדול שצבעו לבן, שלא משתנה לצהוב או לאדום/ורוד. כמובן ישנם פרמטרים נוספים אחרים, כמו חוסר התפוררות ומוצקות טובה ועוד.
הזן "קספר", למרות שהוא אפיל, נהנה מיתרונות שונים, כמו גודל, צבע, מוצקות ורמת יבול גבוהה. יש לו חיסרון קל, שהוא כמה חריגים שהופכים לאדום/ורוד. הפיכת הצבע הלבן לוורוד הינה תכונה לא רצויה, והיא נובעת בעיקר מהקור ששורר בזמן יצירת הקולס וגם מתכונה גנטית של הזן.
ברוקולי
רוב הגידול של ברוקולי מיועד לתעשייה, ועל כן עונת הגידול שלו קצרה ותחומה.
השתילות מתחילות בספטמבר עד נובמבר, בדומה לכרובית, והקטיף מתחיל בחורף בדצמבר עד פברואר.
הזן השולט היה "מרתון" והוחלף ב"מונקו". בשנה האחרונה היה מחסור בזרעים של הזן מונקו, על כן שתל חלק מהחקלאים את הזן "פרתנון", שנוסה על-ידי מערכת ההדרכה של שה"מ במשך כמה שנים ונמצא מתאים. התוצאות של זן זה מעודדות.
לשוק המקומי מגדלים ברוקולי כל ימות השנה, כאשר הזן היחיד בעונות שמחוץ לעונת התעשייה הינו "הרקליון".
גידול ברוקולי לתעשייה נמצא על סף רווחיות כלכלית, ולכן ענף זה הולך ומצטמצם.
קולרבי
גידול קטן יחסית בהיקפו. נחשב לגידול מהיר יחסית. בקיץ, עונת הגידול נעה בין 50-45 יום משתילה עד אסיף. בחורף לוקח 80-70 יום.
בקיץ, הקלח סובל מבעיית צבע, שהופך ללבן בגלל הקרינה החזקה וריבוי של אוכלוסיית כנימת עש הטבק. הצבע אינו רצוי לשוק.
בנוסף, הקולרבי סובל קשות מנזק אסתטי של תריפסים, שמשאירים צלקות מכוערות על פני הקלח.
הזן המוביל הינו "קונמר", בעל קלח חצי עגול וצבע ירקרק. כמו-כן ישנו זן אדום/סגול שנקרא "קוליברי".
נביל עומרי
מדריך מחוזי לגידול ירקות
