מטרת ההוראה

להגדיר בפני המגדל את ממשק ההשקיה – מועדים/תדירות השקיה ומנות המים לאורך תקופת הגידול – ולתאר את אמצעי הבקרה.

הגדרות

התאדות מגיגית – שינוי גובה המים בגיגית תקנית סוג A במשך יממה. יחידת המדידה היא מ"מ. 1 מ"מ שווה ערך לכמות מים של 1 מ"ק/דונם.

קרקע חולית – קרקע בה אחוז החול לפחות 85% ואחוז החרסית לא יותר מ-10%.

קרקע בינונית – קרקע בה אחוז החרסית גבוה מ10%- ואחוז החול נמוך מ-85%.

קרקע כבדה – קרקע בה אחוז החרסית גבוה מ-20%.

 תוכן: קביעת ממשק ההשקיה

ההשקיה תבוצע לאורך כל תקופת הגידול.

קביעת מנת המים להשקיה נגזרת מתנאי הסביבה (התאדות מגיגית), שלבי הגידול וגודל הצמח.

קביעת תדירות ההשקיה נגזרת ממנת המים שנקבעה ומסוג הקרקע. בקרקעות כבדות תדירות ההשקיה תהיה מרווחת. בקרקעות חוליות תדירות ההשקיה תהיה תכופה יותר.

על-מנת לגרום לצמח לפתח ולהעמיק את מערכת השורשים, מומלץ להמעיט בהשקיה כאשר הצמח נמצא בשלב הגידול שבין 7-6 עלים (התבססות) לפריחה זכרית. בשלב פיזיולוגי זה הצמח עמיד יותר.

המלצות השקיה לאדמות בינוניות עד כבדות:

שלב הגידול

מקדם השקיה

תדירות

שתילה פריחה זכרית

0.4-0.2

10-7 ימים

פריחה זכרית חנטה

0.6-0.4

7-5 ימים

חנטה – גמר התפתחות הפרי

0.8-.06

5-4 ימים

גמר התפתחות הפרי – קטיף

0.5

5-4 ימים

התקנה והפעלה של טנסיומטר

כללי

הטנסיומטר הנו אביזר המודד את מתח המים בקרקע, והערך הנמדד נמצא בהתאמה לכמות המים המצויה בקרקע. מכשיר זה משקף את השינויים שחלו בכמות המים בקרקע, ומכאן חשיבותו לבקרת ההשקיה.

הכרה, תיאור, תכונות

הטנסיומטר בנוי מצינור שבקצהו האחד נמצא ראש חרס נקבובי ובקצהו האחר יחידת מדידה של מתח המים. צדו החיצוני של החרס נמצא במגע הדוק עם הקרקע, וצדו הפנימי עם המים שבצינור. מים ינועו ממקום רטוב למקום יבש יותר, כאשר הקרקע אינה במצב רוויה, ינועו מים מהחרס אל הקרקע , ועקב כך ייווצר תת לחץ בצינור, ויחידת המדידה (שעון או מונומטר כספית) תציג את הקריאות היחידות – סנטיברים.

הכנה והתקנה

לפני ההתקנה יש לטבול את החרס במים, רצוי למשך הלילה.

בחינת תקינות כללית: יש להוציא את המכשיר מהמים, לייבש במטלית את החרס ולתת למתח לעלות. עם הטבלת המכשיר שוב במים, הקריאה במונומטר צריכה לרדת לאפס. במכשירים עם שעון, הקריאה צריכה לרדת לערך השווה לאורך המכשיר בס"מ מחולק ב10-. סטייה גדולה מערך זה, משמעותה מכשיר שאינו תקין ויש להחליפו. ערך זה הוא קריאת האפס של המכשיר, ויש להפחיתה מהערכים הנקראים לאחר ההטמנה בקרקע.

מילוי הטנסיומטר במים רתוחים שצוננו יבטיח מינימום אוויר במים.

ההטמנה בקרקע תיעשה על-ידי קידוח חור בקוטר 7-5 ס"מ לעומק הרצוי, הכנסת המכשיר לבור, מזיגת מעט מים ומילוי בקרקע. הבוץ הנוצר מיועד להבטיח מגע טוב ללא חללי אוויר בין החרס לבין הקרקע.

מיקום הטנסיומטר ביחס לטפטפת

ככלל, המיקום צריך להיות במרכז "בצל הרטבה", כך ששינויים ברטיבות הנפח המורטב יתבטאו בקריאת הטנסיומטר. בקרקעות חוליות יוצב המכשיר במרחק של כ-5 ס"מ מהטפטפת לאורך השלוחה. בקרקעות כבדות אפשר להרחיק את המכשיר עד 15 ס"מ מהצמח.

עומק הטנסיומטרים

מומלץ להתקין טנסיומטרים בשני עומקים בתוך נפח בית השורשים, 15 ו-30 ס"מ או 20 ו-40 ס"מ. בקרקעות כבדות כדאי להציב טנסיומטר אחד בעומק שמתחת לבית השורשים, על מנת לבקר דליפה לעומק.

הפעלה

קריאת הטנסיומטר תיערך בבוקר, בשעה קבועה, 08.00-07.00. חשוב להקפיד שהקריאה תתבצע לפני תחילת מחזור ההשקיה. במשך הזמן מצטבר אוויר בטנסיומטר, וכאשר אורך הבועה מעל 1 ס"מ, יש להוסיף מים. בעת פעולה זו יש לשים לב שלא להזיז את המכשיר ממקומו, לבל ייפגע המגע ההדוק של החרס עם הקרקע. מומלץ להגן על הטנסיומטרים מפני פגיעת בעלי-חיים, כלים חקלאיים וכדומה.

מתח סף להשקיה

מומלץ להיוועץ במדריכי שירות שדה או במדריכי הגידול לגבי ערכי הסף המומלצים להשקיה בהתאם לסוג הקרקע ושלבי הגידול.

בהצלחה ובסימן חיסכון במים!

שמשון עומר, ממ"ר דלועיים

המלצות לדישון ולבקרת דישון באבטיחים – מאי 2009

מטרת ההוראה

להגדיר בפני המגדל את ממשקי הדישון לאורך תקופת הגידול, במטרה להבטיח הזנה מיטבית ביסודות ההזנה הדרושים להתפתחות התקינה של צמח האבטיח ולקבלת פרי איכותי.

הגדרות

משאב תמיסת קרקע – מכשיר המאפשר לדגום את תמיסת הקרקע באזור בית השורשים לאורך תקופת הגידול.

מד מוליכות חשמלית – מכשיר המודד את המוליכות החשמלית של תמיסות. משמש למדידת המוליכות החשמלית של מי הטפטפת ותמיסות המשאבים. על-פי מגמת הערכים הנקראים לאורך זמן, ניתן לקבל החלטה לגבי שינויים הנחוצים בממשק הדישון וההשקיה.

 תוכן

בדיקת מערכת הדישון:

1. שלמותו וניקיונו של דוד הדישון ו/או מכל הדשן;

2. שלמותם וניקיונם של צינורות הדשן, המחברים, המעברים והברזים;

3. תקינות מערכת הזרקת הדשן: כיול המשאבה. הכיול יבוצע על-ידי יניקת כמות מים מדודה וחלוקת הכמות במספר האותות שנשלחים לבקר ההשקיה. בדרך זו ייקבע נפח המים לכל אות מהמשאבה. פעולת היניקה תעשה כנגד לחץ מים בתנאי עבודה רגילים.

4. תקינות ברז רגיל סגור ביציאה ממכל הדשן.

ממשק דישון

באדמות כבדות ופוריות – ניתן להסתפק בחנקן בלבד ברמה של 15 יח' חנקן לדונם. מומלץ לדשן ב-5 יח' לפני השתילה, ואת היתרה ב-3-2 מנות בשלושת השבועות שלאחר החנטה.

באדמות חוליות גירניות ושוליות – מומלץ הדישון בN, P, K- (חנקן, זרחן, אשלגן) במשך תקופת הגידול. רמת היסודות תלויה בסוג הקרקע ובזמינותם. הרמה הכללית של החנקן תהיה בתחום שבין 20-15 יח' חנקן לדונם. באדמות חוליות, דוגמת הערבה וכיכר סדום, נהוג הדישון הפרופורציונלי לאורך כל משך זמן ההשקיה.

בקרת דישון

1. ביצוע בדיקת קרקע בתחילת העונה ובדיקת תמיסת קרקע באמצעות משאבים מדי שבוע במהלך הגידול, יאפשרו מעקב רציף אחר רמת החנקן החנקתי והמליחות של תמיסת הקרקע. עדכון מנות הדשן המוספות ייעשה בהתאם לתוצאות הבדיקה. שיטת עבודה זו תתרום לייעול משמעותי ביישום דשנים ולהקטנת דליפת חנקות למי התהום.

2. התקנת טפטפת נעץ סמוך למשאב לאיסוף מי ההשקיה במשך מחזור השקיה שלם.

3. בקרת הדישון תיעשה באמצעות שימוש במשאבי תמיסה ותתועד כלהלן.

שימוש במשאבי תמיסה לבקרת הדישון

המשאב בנוי מראש חרס נקבובי המחובר לצינור. בצדו האחר של הצינור פקק עם צינורית. בקצה הצינורית ברז תלת דרכי. שאיבת התמיסה מתבצעת, בשלב ראשון, על-ידי יצירת תת לחץ במשאב, הגורם לתנועת תמיסת קרקע דרך החרס אל תוך המשאב. בשלב שני יונקים את התמיסה שהצטברה, בעזרת מזרק. בתמיסה הנאספת ניתן לבדוק את רמת המוליכות החשמלית ואת ריכוז החנקן.

בקרת דישון ומליחות ניתן לערוך באמצעות שואבי תמיסת קרקע, שיוצבו בסמוך לתחנת הטנסיומטרים בעומק 15 ס"מ. עקב המורכבות בהפעלה נאותה של שואבי התמיסה, מומלץ להתחיל לעבוד עם שני מכשירים בלבד בשתי הפעלות שונות. יש להציב את הטנסיומטר או המשאב סמוך לטפטפת (עד 10 ס"מ באדמות הכבדות). דריכת המשאב תיעשה לפנות ערב, ביום בו ניתנה ההשקיה. איסוף תמיסת הקרקע שהצטברה במשאב ייעשה למחרת בבוקר (רצוי מאד לפני תחילת ההשקיה).

בהפעלה בה מוצבים מכשירי הבקרה, נחוץ להתקין טפטפת לאיסוף מי ההשקיה במשך כל מחזור ההשקיה, כדי לוודא שרמת הדישון המתוכננת אכן מגיעה בפועל לשטח.

דריכת המשאב לפני או תוך כדי מחזור ההשקיה תגרום לחדירת מי ההשקיה היוצאים מהטפטפת אל המשאב, ולמעשה אין כל משמעות לבדיקת התמיסה בתנאים אלו.

לניתוח תוצאות הבדיקה, מומלץ לפנות למדריך הגידול/שירות השדה.

שמשון עומר, ממ"ר דלועיים