אגוזי-אדמה (בוטנים)

מאת יעקב הררי, המועצה לייצור ושיווק אגוזי-אדמה, ינואר 2004

· היקף הייצור השנתי – כ38,000-35,000- דונמים
· יבול שנתי – 19,000-17,500 טונות
· אזורי גידול עיקריים – נגב מערבי (כ25,000- דונמים), מרכז, גליל עליון (החולה) וגליל מערבי
· זנים – באזורי החול: "חנוך" ו"אמיר" (מעט "עודד"); בשאר האזורים: "שולמית" ו"הילה"

שימושים

כ70%-65%- מהיבול מיועדים ליצוא בקליפה.
מיון הבוטנים נעשה על-פי צבע וגודל, והם משווקים תחת מספר סיווגים ומניינים, המאופיינים בצבע תרמיל ובגודל. ככל שהתרמיל בהיר יותר וגדול יותר, כך התמורה עבורו גבוהה יותר.
שאר היבול משמש להפקת זרעים ולמכירה בשוק המקומי, בקליפה ומקולפים, לרבות לשימושים תעשייתיים.

שווקים

השווקים העיקריים הם איטליה, שווייץ וגרמניה, וכן הולנד, אנגליה, אוסטריה ופורטוגל.
מבחננו ויתרוננו העיקרי בשיווק ליצוא הוא היכולת לשווק בוטן בעל תרמיל בהיר וגדול, הזוכה לפרמיה כספית ולציוני איכות גבוהים, בהשוואה למתחרים.

ייחודנו

כאמור, ייחודנו בסגולות האיכות של המוצר, ביכולת הלוגיסטית להגיע לשוק, שמאפייני הביקוש בו הם עונתיות, ובריכוז מאמצים בתקופת זמן קצרה יחסית, תוך ביצוע משלוחים שבועיים לכל יעד נדרש באירופה. התחלת המשלוחים היא מוקדמת יחסית, תחילת ספטמבר. יתרון נוסף לתוצרתנו הוא ניקיון משאריות חומרי הדברה ורעלנים.

מתחרים

סין, מצרים וארצות-הברית הם המתחרים, כולם ביצוא בקליפה.
סין מתחרה ותיקה. איכותה נמוכה משלנו. מחיריה נמוכים משלנו בכ70%-60%-.
מצרים מתחרה חדשה. האיום העיקרי שלה הוא יכולתה לגדל בקרקעות "קלות", בדרך כלל במחירים נמוכים משלנו בכ500-400- דולר לטונה, ובתמיכה ובסיוע "כחול-לבן".
ארצות-הברית (בעיקר טקסס) נמצאת בנסיגה בנוכחותה בשוק באירופה, בגלל שינוי במדיניות התמיכה של הממשלה ביבול. איכות תוצרתה בינונית, במחירים נמוכים משלנו.

תחזית לעתיד

היכולת לשמור על פלח השוק שלנו ועל רמת מחירי המכירה תושפע בעיקר ממצב התחרות, מההישגים המקצועיים ומיכולתנו לקיים רמת איכות מושלמת ובלתי מתפשרת. לתכלית הזו אנו שוקדים, על-ידי שיפורים וליטוש ההישגים בשדה ובבתי המיון, כל זאת בתמיכה נמרצת של מו"פ רב-תכליתי, לרבות טיפוח ומיכון, שבו משקיע הענף תקציבים ניכרים.