תמיד לקראת החלפת שלטון, נערי האוצר מזדרזים ומוציאים "עזים" ישנות מהמגירות, בעיקר לצורך חוק ההסדרים, רעיונות שאבד עליהם הכלח ומשמעותם פגיעה קשה בחקלאות. יש להם רעיונות ישנים וגם חדשים למכביר, מעולם לא חשבו על הנזקים שהם עושים לחקלאות. קוראים לעצמם כלכלנים, אבל למעשה הם מקלקלנים, נטפלים למגזר יצרני חרוץ ושודדים מהחקלאים מיליארדים במסים ובאגרות. זה הרס החקלאות וזה בדוק, זו פגיעה לעתים בלתי הפיכה ב-10% שבקושי נשארים לחקלאי מעבודתו, עוד לפני שאר המסים שמוטלים עליו כתושב המדינה.

במדינה של השנים האחרונות הפכה החקלאות לשק חבטות מועדף, וזה לא בכיינות, זו עובדה. אין שיקולים כלכליים, תעסוקתיים, ביטחוניים, אלא שיקול פופוליסטי אחד, להוזיל את הירקות והפירות ושאר המוצרים הבסיסיים בכל מחיר, בלי להתייחס להשלכות על מי שמייצר אותם, שמחר בקצב הזה יצא ממעגל הייצור. פריפריה זה לא בדיוק מה שמעניין אותם, וגם לא ביטחון המזון. לשבת במשרד האוצר ולשנע מספרים, זה לחם חוקם. ויש גם כאלה שעוזרים להם מתוך המגזר החקלאי, מחפשים כבוד, פרסום ושררה, עושקים את הציבור בתשומות ובמשכורות עתק, אבל ממשיכים להגיד מעל כל במה שיש לבטל את המועצות החקלאיות, מהגופים הבודדים שעוד תומכים בחקלאים, וזה בדיוק "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו". יש מי שמתיימר להוביל את כלל המגזר בייצגו קומץ קטן של חקלאים, תוך התחברות למשל עם לשכת המסחר, שמה לנו ולהם, הרי הם דוגלים ביבוא פרוע ולמעשה בהריסת החקלאות והחקלאים.

אז להזכיר למי ששכח, שהמועצה עושה פעולות חיוניות עבור החקלאים, כמו מוצרים ציבוריים, ביטוח, מידע, הדברה, מחקר, הדרכה, פרסום מחיר יומי, קידום מכירות, הלוואות, סיוע בכשלי שוק ועוד.

לכן, עם השלטון החדש ילמד השר החדש ועוזריו על הכרזות למיניהן הבאות בקול תרועה גדול, שתמציתן לשנות, לבטל, לחסל, אבל בהמשך כשמסבירים להם, ההכרזות הופכות לקול ענות חלושה. הצעתי היא לכן לא לשמוע לעצות אחיתופל, לאנשים שוליים, שחוץ מלדאוג לעצמם, החקלאות לא בראש מעייניהם.

על כן, אנשים שקוראים לחיסול החקלאות והמועצה, שיקומו ויעזבו את החקלאים ויתנו לנשום. אנחנו לא נרפה מהשמירה על המעט שעוד נותר ולא נפסיק לקוות, ובעיקר לפעול, כדי שהדברים ייראו אחרת וכדי שאכן ישתנו לטובה.

מאיר יפרח