שנה חולפת, והבעיות המרכזיות של החקלאים נותרות בעינן. הבעיה העיקרית, ששבה והעסיקה אותנו גם בשנה זו, וגם בשנה הבאה, היא המחסור המתמיד בעובדים והקשיים שמערימים עלינו בהעסקתם. הסדרים חדשים ונוחים יותר מסתמנים באופק, אבל עדיין לא נעשה השינוי האמיתי בתחום זה, והחקלאים ממשיכים לעבוד תחת חוסר ודאות מתמיד בכל הקשור לכוח-אדם במשקיהם.
בשנה החולפת התמודדנו הן עם בעיית יבוא מתחרה למוצרים הישראליים והן עם מחירים ירודים ביצוא. גם נושאים אלה ימשיכו להעסיק אותנו בשנה הבאה.
גם השנה קיבלנו כותרות בתקשורת, אך לא בזכות הישגינו המקצועיים חלילה, אלא שוב ושוב בזכות עליית מחירי הירקות, במיוחד העגבנייה. דווקא לכותרות באמת חשובות לא זכינו, כמו ציון לשבח לחקלאים בישראל מטעם ארגוןOECD, על שהחקלאי הישראלי מוביל בעולם בשימוש יעיל במים מושבים. אנחנו הרי יודעים כי אין לנו לסמוך אלא רק על עצמנו.
ואם עוסקים בלסמוך על עצמנו, אחד הדברים שהם כן בידינו הוא שיתוף הפעולה בנושאי הובלת המדיניות החקלאית בין הגופים והארגונים השונים. נקווה שבשנה הקרובה יוחלף האגו ברצון אמיתי בשינוי.
חבריי, מגדלי הירקות, המדריכים, החוקרים וכל העוסקים בענף נפלא זה, אני מצדיע לכם. בזכות ההתמדה, העקשנות, החדשנות, המוטיבציה, נמשיך להגיע להישגים, אף כי לא תמיד בדרך הקלה. כל אחד מכם יכול לטפוח על השכם, כי ענף הירקות הוא דוגמא בכל ענפי החקלאות להליכה משותפת, לפרגון, ואיש לא ייקח לנו את התוצרת הנפלאה שאנו מייצרים כל השנה. חיזקו ואמצו.
שנה טובה לכם ולמשפחותיכם!
