אין קיץ בישראל בלי אבטיחים, אבל ישנו סיכון לקיום הענף, והגיע הזמן שמגדלי האבטיחים יפסיקו להמר על פרנסתם. בשנים האחרונות שבה וצצה תופעה החוזרת על עצמה, כאשר האבטיחים מותקפים בווירוסים, ללא סימנים מוקדמים במהלך הגידול. התוצאה היא פרי פסול למאכל ונזקים עצומים למגדלים. יותר מכך, התופעה מתרחשת כל פעם באזור אחר, פעם בגולן, בגליל מערבי, בנגב ובאזורים אחרים.
למזלנו, הדבר קורה בתקופה בה במשרד החקלאות יש אוזן קשבת למקרה חד-פעמי, וכבר תוקצב בעבר תשלום למגדלי האבטיחים בהיקף של כ4- מיליוני ש"ח. אולם שוב, בימים אלה נתקפו שטחי האבטיחים בגליל המערבי, בהיקף של כ2,100- דונם, בתופעה מעין זו, שמותירה את המגדלים חסרי אונים, והפעם אין אוזן קשבת לפיצוי על נזקי הווירוס.
למחקר אין תשובה בשלב זה לתופעה זו, ולמרות שמוזכרות סיבות אפשריות רבות, הגורם אינו ודאי, ולצורך זה יש להיכנס למחקר מעמיק וממושך.
לכן, בינתיים, בימים אלה הגשנו למשרד החקלאות, יחד עם קנט, הצעה להיכנס לכיסוי ביטוחי נגד וירוסים ומחלות, בעיקר באבטיחים ובמלונים, אך גם במיני דלועיים אחרים.
חברים יקרים, ימי ה"שנור" פסו מן הארץ, לכן צריך להתמודד עם הבעיה בכלים מסודרים. עד שיימצא לה פתרון, הפתרון הוא רק ביטוחי או במסגרת ההחלטות של השולחן הרלבנטי לייחד תקציב לצורך זה.
נקווה שלקראת המזרעים של 2011 כבר יהיה כיסוי ביטוחי לנושא זה וכי אנשי המקצוע יצליחו לעלות על הגורם לבעיה, למנוע אותה מראש או למצוא לה פתרונות, אחרת הקיץ לא יהיה קיץ בישראל… ללא אבטיחים ועם חלילה פשיטות רגל של מגדלים.
מאיר יפרח
