דברים שלא הספקתי להגיד

יוסטה, אני מכיר אותך זה כשנתיים. נפגשתי אתך ועם רחל בעבר, באיזו פגישה באולם המועצה האזורית של הגליל העליון, כשבאתם להציג את תפיסתך לגבי הסכם המים.

לא ידעתי מי אתה, מה זו התאחדות חקלאי ישראל, גם לא הבנתי מי בדיוק שלח אתכם, אבל הקשבתי.

היה שכל בדבריך.

נראה לי כי באותה תקופה, שהייתה חשוכה מבחינת תפיסתי את שר החקלאות דאז ואת האג'נדה שלו, יש גם קרן אור, אור ששיקף דרך חכמה, שכפי הנראה שכנעה לא רק אותי, אלא גם פקידים בכירים באוצר ובעוד מקומות חשובים.

והנה, משנבחרתי לתפקידי כמנהל ארגון עובדי המים, פגשתי בך שוב.

אין בכוונתי לתת לך ציונים או הערכות, אין בכוונתי לספר על היסטוריה משותפת ועתירת קרבות, המעט שאני יכול להגיד הוא שהרשמת אותי בדרכך, בתפיסתך החדה, בגישתך החינוכית לעיתים רבות ובחזונך.

שמחתי לעבוד אתך ולצדך.

יהי זכרך ברוך.

ארז