נישאו בכנס השנתי לסיכום מחקרים וניסויי שדה בתפוחי אדמה 2011-2010, שנערך ב17.11.11- והוקדש לזכרו של יהודה פלג

 

יוסי ארזי

 

חווה יקרה, בני משפחה אהובים, מגדלים, חוקרים ואורחים נכבדים.

לדבר עליך יהודה בזמן עבר זה דבר לא נתפס, כי היית הרוח הצעירה במשפחת מגדלי תפוחי האדמה. בראש הפירמידה עמדה משפחתך האהובה, וכמשנה להם נתונה הייתה תשומת ליבך לנו, כל העוסקים בענף, כמו גם לחקלאים העוסקים בגידולים אחרים. הגיל הכרונולוגי לא היה מכשול או חיסרון, ההיפך הוא הנכון, גילך וניסיונך הרב היוו יתרון עצום במערכות היחסים, אותן פיתחת וטיפחת, והיוו הבסיס לאהדה ולהערצה של כולנו כלפיך.

 

החיוך התמידי, ההופעה המטופחת והרוגע היו כרטיס הביקור שלך, ואלה השפיעו על הסובבים לפעמים יותר מעצם הנימוק או הטיעון בוויכוח או בשיחה. הייתה בך, יהודה, אופטימיות בלתי נדלית לצד ראייה מפוכחת של המציאות והיכולת הנדירה לשלב בין שתי אלו התכונות.

 

בכל המסגרות בהן היית שותף, ואלו היו רבות, פעלת במסגרת צוותים להם ידעת להעביר את התחושה כי העשייה נחלת הכלל היא, גם אם לא פעם הובלת את הנושאים לבדך.

נתברכת בזווית ראייה רחבה ורחוקת ראות, והדבר אפשר לך לבצע מהלכים שאחרים היו מהססים או נמנעים מעשותם.

 

כאדם וכחבר קיבוץ ראית את עבודת האדמה, החקלאות וההתיישבות כערכים מקודשים ונעלים, והגשמת אותם אחד לאחד.

 

בתחום תפוחי האדמה עברת את כל שרשרת העשייה במשק, באזור ובמרחב הארצי. בכל מקום ניכרות עד היום טביעת האצבעות שלך, ואני מאמין כי הן תישארנה בולטות ונראות עוד תקופה ארוכה. מגדלי תפוחי האדמה חייבים לך חוב ענק על האומץ והנחישות שהפגנת בשינוי הגישה בתחום יבוא הזרעים מחו"ל, כמו גם בייצוב שולחן המגדלים כגוף מוביל בענף.

 

אישית הצטלבו דרכינו מספר פעמים לאורך השנים והפכו לחברות אמיתית ואמיצה לפני כחמש-עשרה שנה, עת נכנסת לפעילות כמזכיר ארגון מגדלי ירקות, ואני לצדך, בנושאים הקשורים לזנים החדשים ולתחום בקרת האיכות של הזרעים המיובאים. חברות זו נמשכה עד לפטירתך, בטרם עת, ועוד נשארו בינינו נושאים שלא הספקנו לסכם ולקדם. היית לי חבר אמיתי וידעת לעמוד לימיני גם בימים הקשים, כאשר גלים סוערים איימו לשטוף את הארגון כמערכת ואת המשרתים בו כפרטים. כמובן שלא חשכת ממני את שבט ביקורתך כאשר מעשיי לא תאמו את דרכך או את צפיותיך. מערכת היחסים שלנו לא הצטמצמה לנושאים המקצועיים, אלא גלשה גם לפסים אישיים. זכיתי לגלות את אהבתך ללא סייג למשפחתך הענפה והרחבה, והבנתי מהו המעיין ממנו שאבת את תעצומות הנפש גם בימים קשים.

 

אהבתי והערצתי אותך יהודה, וגם בעתיד תהא לי כמגדלור המאיר את דרכי ואליו אשאף להגיע.

בשמי אני ובשם כל העוסקים והמקורבים לענף תפוחי אדמה, אני מעביר את תנחומינו לחווה, לילדים ולנכדים ומבטיח כי נמשיך לצעוד בדרכך.

יהי זכרך ברוך.