מורה דרך וחבר
קשה לדבר עליך בלשון עבר, הרי רק לפני שבועות אחדים, כאשר באתי לבקר אותך בבית, שוחחנו על נושא פיצויי המים בגין הקיצוץ הדרסטי שניחת על החקלאים, כאשר באותו הרגע סיימת שיחת ועידה מהבית עם כל הנוגעים בדבר והודעת להם, שעד שלא יצהירו שהמים שייכים במכסות לחקלאים, אין לך מה לדבר אתם. כן כזה היית, תמיד אמרת את מה שעל לבך בלי מורא או פחד, גם כשזה לא נשמע פופולרי. ודרך האמירה מעולם לא הייתה מתלהמת, אף כי אני בטוח שעמוק בפנים היית בסערת רגשות, אך ידעת להסתיר זאת היטב.
הכרתי אותך לראשונה בסוף שנות השבעים, כאשר כיהנת כסגן ראש המועצה האזורית אשכול ואני הייתי מרכז משק צעיר של אחד היישובים בחבל שלום. למדתי ממך שגם בפריפריה הרחוקה, על-ידי ניהול נכון ניתן לקיים באופן מרכזי את המערכת המוניציפלית במושבים. לאחר מכן נבחרת למזכיר ארגון מגדלי ירקות. בתקופת כהונתך הצלחת להוביל שינויים מפליגים בענף הירקות, שעד היום החקלאים נהנים מהם, כמו: יציאה מגידול בשטחים וכניסה למבנים מכל הסוגים, מנהרות בתי רשת וחממות; גמר עידן המכסות: בעגבניות , בגזר, בתפוחי-אדמה, בבצל ועוד; קידום היצוא; שינוי הרכב מזכירות הארגון, כאשר יותר ויותר חקלאים נבחרו ותרמו מניסיונם המעשי לחיזוק הקשר עם הארגון. מועצת הירקות שינתה פניה, ארגון מגדלי ירקות והחקלאים הפכו דומיננטיים ומשפיעים בכל דבר ועניין בתוך מוסדות המועצה. לימים, והרבה בזכותך, הפך ענף הירקות לאחד מהענפים המובילים בארץ וכן בשוקי חוץ. תפיסתך הרחבה הובילה לפיתוח מואץ של יצוא ירקות לחו"ל, וזה כמובן שינה את רמת האיכות של הירקות לשוק המקומי. כל הפעילות לוותה על-ידיך בקבלת תקציבי ענק מהממשלה, כולל הגדלת מענקים דרך מנהלת ההשקעות, מיסוד מערכת אשראי והלוואות דרך מועצת הירקות. עקב ביטול מכסות הגידול, הצלחת לגייס הון עתק כפיצוי לחקלאים, ובנוסף לכך, גם פעלת לקבלת פיצויים על הסכמי האוטונומיה, בסדרי גודל שלא זכורים בהתיישבות הכפרית.
לאחר שנים אינטנסיביות בארגון מגדלי הירקות, גויסת לאחת המשימות הקשות ואולי הבלתי אפשריות במגזר החקלאי: הקמת התאחדות חקלאי ישראל. המגמה שלך הייתה הקמת ארגון גג, המאחד בתוכו את כל תנועות ההתיישבות, ארגוני המגדלים, מרכז המועצות האזורית ועוד. רבים לא האמינו שתצליח להקים ולנהל את ההתאחדות, אך אתה לא ויתרת, ולאט לאט הצלחת לאחד את כולם ולצאת לדרך. רק איש עם נשמה ורצון כמו שלך יכול היה להצליח במשימה. הדרך שבו פעלת, על-ידי השגת הבנות רחבות וקונצנזוס, היו סוד ההצלחה של מלחמה משותפת במוסדות, ובעיקר בממשלה, בכל הבעיות של המגזר החקלאי, כמו: מים, עובדים זרים, הרפורמות למיניהן, אשראי, מענקים ושמירה על מקומן של ההתיישבות והחקלאות במדינת ישראל. גולת הכותרת לדעתי היה הסדר המים, שהובלת בחוכמה ובהבנה בלתי מתפשרת לצורכי החקלאים, אשר נחתם בין ההתאחדות והאוצר, הסכם שיאפשר את המשך קיום החקלאות באזורים נרחבים בארץ.
פעילות ענפה זו, ותקצר היריעה מלתאר את כולה, לא הייתה מתממשת לולא התמיכה שקיבלת מהמשפחה ומסימה אישתך בפרט, ועל כך אני מודה לה, שהיא ויתרה ואפשרה לך לפעול למען כולנו.
יוסטה, אתה היית כמו אבא טוב, חבר, מורה דרך, איש אדמה שורשי, שתרם רבות למיצובה של החקלאות בישראל, ואני רוצה לקוות כי התאחדות חקלאי ישראל תמשיך להיות הגוף היציג של כלל החקלאים. כבר עכשיו אתה חסר לי.
ירון סולומון
המחלקה להתיישבות באיחוד החקלאי