מורה דרך ואב רוחני
זכיתי להכיר את יוסטה בתחילת שנות ה-90, כאשר הגעתי למשרדי ארגון מגדלי ירקות דאז בבית כור, היום בית אמות המשפט.
יוסטה היה בפגישה עם חקלאים מאזור ירדנה בית יוסף, ולפי מה שאוזני קלטו, החקלאים באו לדרוש עזרה בפינוי עודפי עגבניות. את הטונים ששמעתי מאחורי הדלת לא אהבו אוזניי, כי החקלאים זעמו על מצבם העגום ותקפו ללא הרף. אך יוסטה לא נרתע מהצעקות ונזף בחקלאים על ששנה אחר שנה הם מגדלים עגבניות תחת מעטה פלסטיק (מנהרות נמוכות), ובכל שנה עם תחילת הקטיף הם אינם מסוגלים לשווק את תוצרתם. נזיפותיו של יוסטה התמקדו בכך שהגיע הזמן לעשות שינוי, הן בצורת הגידול והן במגוון הגידולים. זאת הייתה התחלה של תהליך, שלימים הגשים את חזונו של יוסטה לגבי אזור זה.
הייתי כולי מלא חששות מטון הדברים שנשמעו, הן מהחקלאים והן מיוסטה, בהיותי חקלאי צעיר שהגיע להתלונן בשם חקלאים מאחיטוב נגד חברת זרעים מקומית, על נזק שנגרם לנו כתוצאה מתקלה בזן מלפפונים. בלבי חשבתי שהנה גם אני עומד לחטוף. יוסטה זימן לפגישה אתי גם את מנכ"ל החברה, אשר בשלב מסוים של השיחה הסתייג נחרצות מגישתי המתלהמת וטען שלא ימשיך לדון בנושא. אז ראיתי את מה שלימים נודע כעמידתו הנחרצת של יוסטה כגב וכמשענת איתנה לחקלאים. יוסטה החל לדבר ולעשות סדר בדברי, וכאשר מנכ"ל חברת הזרעים החל לזוז באי נוחות במקומו, החל יוסטה לגעור בו על חוסר אחריות יצרן ועל זלזול בלקוחות, כי חקלאים אלו יקבלו את מלוא התמיכה. אכן, לאחר הפגישה העמיד יוסטה לרשותנו את עו"ד דינאי, יועץ ארגון המגדלים, לטיפול בנושא. התוצאות לא אחרו להגיע, וחברת הזרעים מיהרה להוציא שמאים, לאמוד את הנזקים ולפצות כראוי.
כשנה מאוחר יותר נפגשו דרכנו שוב בפגישת ערב מוקדמת בלשכת שר החקלאות יעקב צור. היינו קבוצת חקלאים מאחיטוב, לאחר סדרה של הפגנות נגד קיפוח ענף המלפפונים כגידול מאוים על-ידי האוטונומיה. שר החקלאות נאות לקבלנו לפגישה, לאחר שנודע כי כל חקלאי מושב אחיטוב עומדים להפגין מול משרדו למחרת בבוקר. בפגישה נכח גם יוסטה, ובחושיו המחודדים הבין כי אנו החקלאים לא הבנו את ההסדר שהוצע לנו. לאחר הפגישה ביקש להזמין אותנו לבית קפה וניסה להסביר שאנחנו לא לבד, כי יעמוד לצדנו ככל שיידרש כדי לקיים את ההסדר, כי עצם האיום בהפגנה עשה את שלו ולא צריך להפגין. יוסטה עמד בדיבורו ועמד לצדנו, למרות שיצאנו להפגין. בהמשך היוזמות היו של יוסטה, הוא ביקש לבקר באחיטוב וניהל אין ספור פגישות בהנהלת המחוז, במשרד החקלאות ובמועצת הירקות, כדי להעמיד את ענף המלפפונים בשורה אחת בשיווק עם מיני הירקות האחרים.
במשך כל שנות היכרותנו זכיתי לקרבה מיוחדת מצדו של יוסטה. תמיד הזמין אותי להצטרף, תמיד הקשיב וביקש לדעת על הנעשה באחיטוב, תמיד הסביר את עמדתו בכל עניין רלבנטי. אהבתי לשמוע את דעתו במגוון נושאים. רמת הדיון הייתה תמיד עניינית עם ירידה לפרטים, אך לא בצורה מעיקה. בכלל, יוסטה לא הרבה במלים, אך ההרגשה הייתה שהוא מסביר ומתאר בצורה הנכונה ביותר.
יוסטה יחסר לי ולעוד חקלאים רבים כמורה דרך וכאב רוחני, כמי שהתעלה על הקשיים היום יומיים כדי להסתכל קדימה. תמיד היה אומר "חקלאי צריך לדעת לעצור מדי פעם ולהרים את הראש למעלה, להסתכל לצדדים ולבדוק האם הוא נמצא במקום הנכון, בכיוון הנכון ובזמן הנכון". באופן אישי למדתי מיוסטה המון ולקחתי ממנו דוגמא, גם בהיבט האישי.
אזכור אותו תמיד.
עמוס זהביאן
אחיטוב