איש אמת

אני מכיר את יוסטה כ-17 שנה. עבדנו יחד בארגון מגדלי ירקות כשני מזכירים, יוסטה כמזכיר מטעם תנועת המושבים ואני כמזכיר מטעם התנועות הקיבוציות, כאשר יוסטה היה הבכיר מבינינו. גם בהמשך, במשך השנים, הצטלבו דרכינו בתפקידים השונים שלנו.

כשבאים להספיד או לכתוב על אדם לאחר מותו, מציינים בעיקר את מעלותיו, בבחינת "אחרי מות קדושים אמור". לגבי יוסטה אין הדברים רק בבחינת ייפוי המציאות וייפוי האיש. האיש היה באמת "משכמו ומעלה". אנסה במעט שורות אלו לתאר את יוסטה כמנהיג ציבור וכמוביל ציבור.

זכיתי לעבוד לצדו בארגון מגדלי ירקות, באמצע שנות ה90- של המאה הקודמת. הייתה זו תקופה של שינויים ומהפכות בענף הירקות, ויש לזקוף את רוב השינויים לזכותו של יוסטה, כי על אף שהדברים נעשו במועצת הירקות, ארגון מגדלי ירקות היה דומיננטי בפעילות זו.

אחת מתכונותיו החשובות של מנהיג הינה היכולת להעביר החלטות שבעיניו חשובות בפורומים השונים של מקבלי החלטות, ובזה יוסטה היה אלוף. איני זוכר החלטה אחת, בכל פורום שיוסטה ריכז, שהתקבלה בהכרעה של רוב, כי ההחלטות התקבלו בהסכמה כללית. ייתכן שהיו כאלה שלא אהבו את כל הפרטים, אבל בסופו של דבר הסכימו. לא שהדיונים היו רק פסטורליים, היו צעקות ורוגז (וגם יוסטה ידע לכעוס), אבל בסופו של דבר הסבלנות השתלמה.

היינו חברים בפורומים משותפים במועצת הצמחים ובגופים אחרים. לא נהגנו לתאם עמדות מראש, ולפעמים היינו מביעים דעות שונות בדיון. לקראת קבלת ההחלטות, יוסטה ידע להתחשב בדעות של הקולגות וכמובן לא שמר טינה לחולקים על דעתו, כי הוא היה דמוקרט אמיתי.

ליוסטה הייתה ראייה למרחוק. הוא יכול היה להבחין בשינויים העלולים לצמוח בעתיד הרבה לפני אחרים וניסה להוביל מהלכים כדי לקדם את הבאות. מספר דוגמאות:

1.      ביטול מכסות בגידולי הירקות המרכזיים – יוסטה הבין כבר בתחילת שנות ה-90 שקיום מכסות אינו משרת את המטרות של ענף הירקות ואינו משרת מטרות חקלאיות אחרות, אלא אך ורק את אותם חקלאים נחשלים שאינם מוכנים להתקדם מקצועית. בעוד רוב החקלאים בעלי המכסות עדיין התנגדו לביטול משטר המכסות, יוסטה הוביל מהלך הדרגתי של ביטולם וקבלת פיצוי הולם בגין הביטול. המציאות הוכיחה שהוא צדק. לא רק שהחקלאים לא נפגעו, אלא שענף הירקות פרח בזכות זאת.

2.      בעקבות הסכם אוסלו והסכם האוטונומיה, הוביל יוסטה מהלך של פיצוי לאותם חקלאים שהיו עלולים להיפגע כתוצאה מפתיחת השוק הישראלי לכמויות גדולות של ירקות מעזה. כמי שליווה את יוסטה במו"מ מול האוצר, הסרתי את כובעי בפני הסבלנות שלו והעמידה על כל הפרטים בגיבוש הסכם ל-5 שנים.

3.      ענף הפלפל צמח ב-15 השנים האחרונות מענף שוק מקומי לענף גדול מאוד ביצוא, עם הצלחות לא מבוטלות, וזאת הודות לראייתו של יוסטה את העתיד ומההבנה שאם נחקה את ההולנדים ונספק לאירופה פלפל באיכות הולנדית, נוכל לעשות חיל.

4.      הדברים הללו נכונים גם לגבי גידולים חסויים וההבנה שמה שיכול לשקם את החקלאות המושבית בענף הירקות זה המעבר מגידול בשטח פתוח לגידול בבתי צמיחה. יחד עם מועצת הירקות ומשרד החקלאות יזם תמיכה נרחבת במעבר זה.

5.      ולאחרונה בנושא הסכם המים עם האוצר. יוסטה קרא את המפה הרבה לפני אחרים והבין שיש לעגן בהסכם חתום ומשפטי את מערכת הספקת המים לחקלאות, בנושא המחירים, ההשקעות, הפיצויים ועוד. כחבר במזכירות התאחדות חקלאי ישראל ראיתי איך גורמים שונים בין החקלאים התנגדו וחששו, וכל גוף רצה לשמור על האינטרסים שלו. אך יוסטה האמין בדרכו ומשך את הדיונים חודשים ארוכים, ובלבד שיוכל להגיע להסכמה רחבה ולבוא לחתימה כאשר כל הצדדים מרוצים. כיום, בעת משבר המים הנוכחי, ברור לכולם שההסכם ההוא קיבע משהו במערכת היחסים אוצר-חקלאות בנושא המים.

יוסטה לא היה כלכלן בהשכלתו, אבל הייתה לו היכולת להבין מהלכים כלכליים ולראות את המציאות, וממנה להסיק מה עומד להתרחש בעתיד, וזו תכונה שלא כל אחד ניחן בה.

לדעתי, התכונה החשובה ביותר של יוסטה הייתה היותו איש אמת, וזו התכונה החשובה ביותר שבה מנהיג צריך להיבחן. איש אמת אינו ירא מפני איש, אפילו אם אותו אדם או גוף הוא זה שביכולתו לסלקו או לפטרו, עליו ללכת עם האמת שלו אפילו אם ידע שהוא מאבד את תומכיו בדרך, ויוסטה היה כזה, ולכן כה אהבתיו.

יהי זכרו ברוך.

 גרשון שליסל

עלומים